ויסות חושי

ישנם קשיים שונים שחופפים או משולבים עם קשיים בויסות החושי וחשוב לבדוק את הסיבה "האמיתית" להתנהגות הילד. לדוגמה, ילד שאינו יושב בשקט במפגש בגן יכול לחוות קושי בויסות חושי, או יתכן קושי בקשב וריכוז או קושי התנהגותי. חשוב כמובן גם לשלול בעיה רפואית.
 

ככל שהסביבה מותאמת יותר לילד - השפעת הליקוי על הילד וסביבתו יותר קטנה ולכן חשוב מאוד איתור מוקדם וטיפול המתאים לילד.

ויסות חושי הינו תהליך קליטת גירויים מהסביבה באמצעות החושים שלנו. בתהליך זה אנו קולטים מידע באמצעות מערכות התחושה השונות, מעבדים אותו ומשתמשים בו לצורך הסתגלות לסביבה.

 

מערכות התחושה הן: ראיה, שמיעה, טעם, ריח, מישוש.

 

שתי מערכות חוש נוספות:

  1. המערכת הווסטיבולרית - רגישה לתנועה ומשפיעה על מתח השרירים, שיווי משקל ורמת עוררות.

  2. המערכת הפרופריוספטיבית (התחושה העמוקה) - נותנת לנו מידע לגבי מיקומו של הגוף במרחב.

עיבוד חושי קורה כאשר המידע שנשלח אל מוחנו מכל אחד מהחושים שלנו - מעובד. מוחנו אומר לנו איך זה מרגיש, איך זה נראה, איך זה נשמע או איזה טעם וריח יש לזה.

 

אצל הרוב תהליך הויסות החושי מתרחש בצורה אוטומטית ורצופה. 

ליקוי בויסות חושי מתרחש כאשר התהליך הזה אינו עובד נכון - המוח אינו מעבד את המידע מהחושים בצורה יעילה.

לכולם יש "קשיים בעיבוד גירויים חושיים" מסוימים (מגע מסוים, ריח, טעם, צליל). אבל הפרעה "אמיתית" בוויסות החושי מתרחשת כאשר נמצאים על אחד מקצוות הרצף - מרגישים יותר מדי או מעט מדי.
 

איך זה בא לידי ביטוי?

הקשיים במערכות התחושה השונות יכולות לגרום לכמה סוגי התנהגויות:
 

1. לא נעים לי -       

א) אני נמנע, בורח מהגירוי (לדוגמה: כאשר הרעש של המכונית והמזגן מכאיבים לילד באוזניים והוא שם ידיים על האוזניים או מחפש מקום שקט ומבודד).

ב) התפרצויות זעם או אי שקט (לדוגמה: כשהילד לובש חולצה - הפתקית, הבד והכפתורים צורבים ומגרדים לו והוא כועס, כל הזמן זז ומרביץ לאחרים).
   

2. אני לא מרגיש את הגירוי אז אני מחפש אותו - 

אצל ילד עם קושי מסוג כזה, יכול להיות שנראה אותו "עם קוצים" - מחפש כל הזמן לרוץ ולקפוץ גם בזמן שהוא אמור לשבת. יתכן והוא יתעסק כל הזמן בבגדים, או יכניס חפצים לפה. זה עלול להפריע לשאר הילדים ולגננת, להביא הרבה תסכול לילד, למשפחתו ולכל הסובבים אותו.
 

3. אני לא מרגיש מספיק את הגירוי אז אני לא מגיב אליו -

ישנם ילדים שמאופיינים בכך שהגירוי לא מורגש ואז אנחנו רואים ילדים שאינם מגיבים לגירויים שאחרים בדרך כלל כן מגיבים אליו.

לדוגמא - ילד שמאופיין בתת רגישות לצלילים עשוי לא להגיב לדיבור רגיל. ילד כזה זקוק לקולות חזקים כדי שיתפסו את תשומת הלב שלו.

אם לא יבינו זאת, התפתחות השפה והמיומנויות החברתיות אצלו עלולות להתעכב.

דוגמה נוספת - תינוק שמאופיין בתת רגישות למגע. אנחנו נראה תינוק יותר מידי רגוע. הוא פחות יזוז, והביצוע המוטורי יפגע עד לרמה של התעכבות אפשרית בהתפתחות המשחק והמוטוריקה שלו.
 

חשוב לציין כי כל ילד החווה קושי בויסות חושי יכול להימצא במקומות שונים על הטווח שבין תגובתיות יתר לתת תגובתיות, ולהראות סימנים מכאן ומכאן, כמו ילד שמתעלם מרעש של רכבת אך רגיש לרעש של בלון שמתפוצץ.
 

כל הזכויות שמורות לאודיה גדסי

בנייה ועיצוב אתר: אסנת קדמי - Kinspirit Designs